קריאה במקור

קונטרס חיבה יתירה · בראשית · פרק 44 · פסוק 18

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
ויגש אליו יהודה. כיון שאמר יוסף ואתם עלו לשלום אל אביכם, השיב יהודה שאין זו עליה לשלום. אמנם יוסף לא ידע שיהודה יגש אליו, ואלמלא כן היה מקיים את דברו האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד. מטרת יוסף היתה שכאשר יחזרו האחים בלי בנימין יותר לא יוכלו להסתיר את החטא שבגללו נלקח מאתם, ואף יעקב יידע שרק בגלל עוון חמור פקד אותם האסון הזה, ובעל כרחם יספרו לו על פרשת יוסף שהשליכו אותו לבור וגרמו למכירתו ושהסתירו הדבר ממנו במשך עשרים ושתים שנה, ושעל כן באה אלינו הצרה הזאת וכמו שאמר ראובן וגם דמו הנה נדרש. ואחרי שיתוודו את עוונם ויבקשו מחילה וכפרה מאביהם ומהקב"ה, אזי כעבור זמן ישלח יוסף להודיעם בארץ כנען כי הוא יוסף וכי לבנימין שלום, ולהביא אותם אליו. ותדע, שיוסף בקש שהאחים יחשבו שהאלקים רודף אותם בגלל עוונם, שלכן אחרי ששמע אותם אומרים אבל אשמים אנחנו שם כספיהם באמתחותיהם כדי שיפתחו את שקיהם בהגיעם לביתם וייראו ויפחדו ויאמרו מה זאת עשה אלקים לנו בפני יעקב, ואולי כבר אז יתוודו. ורק מפני שהאחד פתח את שקו במלון, ויחרדו איש אל אחיו בינם לבין עצמם, ושוב עד שהגיעו ליעקב הקשו את לבם שלא לגלות לו. ואחרי שחזרו למצרים והביאו כספם בחזרה ואמרו לא ידענו מי שם כספנו, הבין יוסף שלא התוודו לאביהם, וצוה לאשר על ביתו לאמר להם אלקיכם ואלקי אביכם נתן לכם מטמון, כדי שיתלו השבת כספם בקב"ה. ואחרי כן שם כספם בשקיהם שנית ואת גביע הכסף באמתחת בנימין ושלחם לדרכם ותפשם, כדי שיחשבו גם הפעם שהקב"ה שם את כספם באמתחותיהם וממילא ששם גם את גביע הכסף וגרם לתפישת בנימין כעונש על חטאתם, וכמו שאמר יהודה האלקים מצא את עון עבדיך. ואז יוסף היה שולח אותם לארץ כנען אבלים וחפויי ראש והיו מגלים הכל ליעקב, ואחר כך היה יוסף מתוודע אליהם וכנ"ל. פרוש אחר, יוסף לא היה מתוודע אליהם עד שיעקב היה יורד מצרימה ומשתחוה ומתחנן בפניו בעד בנימין, שאז היה מתגשם חלום יוסף השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי. ותדע, שלשם כך אמר להם תחילה שלחו מכם אחד ויקח את אחיכם ואתם האסרו, לפי שידע שיעקב לא יסכים לשלוח את בנימין בידי אח אחד שהרי לא שלח אותו אפילו עם כולם, אלא יעקב בעצמו ילווה את בנימין מצרימה ואז יתגשם חלום יוסף. ברם כשאמרו האחים אבל אשמים אנחנו ראה גם אפשרות להחזיר אותם בתשובה, ולכן שינה את תוכניתו ושלח את כולם לכנען זולת שמעון, ושם כספם באמתחותיהם כדי שיתוודו ליעקב וכנ"ל. וסבר שאחרי שיתוודו או אז יתלווה יעקב עמהם מצרימה, שהרי לאור מה שפשעו ביוסף כל שכן לא ישלח את בנימין עמהם, ושוב היה מתגשם חלומו שכולם משתחוים ליוסף. ואולם לבסוף ירד בנימין מצרימה עם אחיו אבל בלי יעקב, ומזה הבין יוסף שטרם התוודו לאביהם, ולכן גרם לתפישת בנימין כדי לשלוח את האחים לכנען בלעדיו שאז יתוודו כנ"ל, וסוף סוף ירד יעקב להשתחוות ליוסף ולהתחנן בעד בנימין. ואת כל זה סיכל יהודה בגשתו אליו. ויוסף דימה שעושה רצונו של הקב"ה להחזיר את אחיו בתשובה ולהגשים את חלומותיו, ולא ידע שאפשר לפרש את חלומותיו באופן אחר ועיין לעיל (לז) על הכתוב והנה השמש. וכל אותן השנים ששלט יוסף במצרים לא שלח להודיע לאביו שהוא חי, כי טרם נתגשם חלומו וגם לא התוודו אחיו על מעשיהם, כי אז היו מחפשים אחריו בשליחות אביהם בכל הארצות והדבר היה נודע ליוסף.
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Responsa Benei Banim, Jerusalem 1981-2005
רישיון המהדורה
CC-BY-NC
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000827677&context=L&vid=NLI&search_scope=Local&tab=default_tab&lang=iw_IL
הערות המהדורה
שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 9a6a2221bfb49ed11f67ac3d247d69dbb6a2ed4f4a22a3339ed349045cb98329