שהין אבעבעת פרח באדם ובבהמה. אם אדם חטא בהמה מה חטאה, וכן לעיל ותהי הכנם באדם ובבהמה. ואינו דומל למכת הדבר, כי שם מכיון שהבהמות היו רכושם של המצרים מיתתן היתה מכה בשבילם, מה שאין כן כינים ושחין שלא גרמו אלא צער בלבד למה סבלו הבהמות מהן. אלא מפני שלפני מכת הכינים נאמר והכבד את לבו וכן לפני מכת השחין נאמר ויכבד לב פרעה מלשון כבוד כמו להלן (יד) ואכבדה בפרעה, לכן כנגד כבודם הכה ה' אותם ואת בהמתם בשווה כדי להראות להם שאינם חשובים מן הבהמה, וכמו בקהלת (ג) ומותר האדם מן הבהמה אין. וראה להלן (י) על הכתוב חטאתי לה' אלקיכם ולכם.
קריאה במקור
קונטרס חיבה יתירה · שמות · פרק 9 · פסוק 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Responsa Benei Banim, Jerusalem 1981-2005
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000827677&context=L&vid=NLI&search_scope=Local&tab=default_tab&lang=iw_IL
- הערות המהדורה
- שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9a6a2221bfb49ed11f67ac3d247d69dbb6a2ed4f4a22a3339ed349045cb98329