ויאמר יהודה אל אחיו. ראובן שמע כשדיבר יהודה, שהרי כשחזר מן הבור אמר להם הילד איננו וציפה שישתתפו עמו בצערו, ומה איכפת להם והלא רצו שיוסף ימות, אלא בודאי שמע כשאמר מה בצע וגו' לכו ונמכרנו ולכן ידע שיצטערו על העלמותו של אחיהם. וראובן לא רצה שימכרו את יוסף וכמו שנאמר למעלה למען הציל אתו מידם להשיבו אל אביו, ורק אמר השליכו אתו אל הבור כדי שלא ירצחו אותו בידים כנ"ל אבל קוה שיתחרטו גם מזה ובעצמם ישחררו את יוסף, ונרמז במידם להשיבו אל אביו. אבל לא היה יכול להתנגד למכירה, כי בודאי הצעת יהודה למכרו היתה עדיפה מהצעת ראובן להניח לו למות בבור, ואם כבר היה מציע לשחרר את יוסף ולא למכרו לא היו שומעים לו, כי עדיין לא נתקררה דעתם.
קריאה במקור
קונטרס חיבה יתירה · בראשית · פרק 37 · פסוק 26
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Responsa Benei Banim, Jerusalem 1981-2005
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000827677&context=L&vid=NLI&search_scope=Local&tab=default_tab&lang=iw_IL
- הערות המהדורה
- שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9a6a2221bfb49ed11f67ac3d247d69dbb6a2ed4f4a22a3339ed349045cb98329