קריאה במקור

קונטרס חיבה יתירה · בראשית · פרק 2 · פסוק 17

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
כי ביום אכלך ממנו מות תמות. ראה לעיל על הכתוב ועץ החיים. כי וגו' מות תמות אינו טעם האיסור אלא עונש המראה את חומרת האיסור, כמו בשמות (יב) כי כל אכל חמץ ונכרתה שאין כרת סיבת האיסור אלא תוצאתו. אבל האשה טעתה שסכנת המיתה שבעץ היא סיבת האיסור וכאילו הוא רעל ולכן אמרה לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמתון, ולפי טעותה השיב לה הנחש לא מות תמתון וממילא גם אינו אסור.
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Responsa Benei Banim, Jerusalem 1981-2005
רישיון המהדורה
CC-BY-NC
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000827677&context=L&vid=NLI&search_scope=Local&tab=default_tab&lang=iw_IL
הערות המהדורה
שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 9a6a2221bfb49ed11f67ac3d247d69dbb6a2ed4f4a22a3339ed349045cb98329