אמר אלקים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו. הקב"ה לא הזכיר נגיעה אלא האדם הוא שהמציא את איסור הנגיעה כמו שאמרו באבות דרבי נתן (א), והטעם הוא שבעצמו היה תאב לאכול ממנו ולכן גדר גדר וכן אמרו שם שרצה לשמור את עצמו ואת חוה עכ"ל, ורק הטעה את אשתו שאמר לה בשם הקב"ה. פן תמתון קאי על לא תאכלו ממנו ולא על ולא תגעו בו, וכך אמרה האשה אמר אלקים לא תאכלו ממנו ולכן גם ולא תגעו בו פן תבואו לאכול ממנו ואז תמתון. והנחש השיב לא מות תמתון וגו' כי ביום אכלכם ממנו וגו' ולא הזכיר נגיעה, כי האשה לא חשבה שתמות מנגיעה בלבד. ועוד הטעה האדם את אשתו במה שלא מסר לה את שם העץ וענינו, שלכן אמרה ומפרי העץ אשר בתוך הגן ולא קראתו בשמו עץ הדעת טוב ורע כי לא ידעה מה שמו, ואמר לה הנחש והייתם כאלהים ידעי טוב ורע ומה חידש לה בזה והלא הוא מובן משם העץ? אלא לא ידעה האשה לא את שם העץ ולא את ענינו כי האדם לא סיפר לה, וטעתה שסיבת האיסור היא המיתה ועיין לעיל על כי ביום אכלך ממנו מות תמות. הקב"ה יצר את האשה שווה לאדם כמו שאמר האדם עצם מעצמי ובשר מבשרי וראה לעיל על הכתוב לא טוב היות האדם לבדו, אבל האדם התיחס אליה כאל בריה פחותה ושינה לה דברי הקב"ה ולא גילה לה ענין העץ, וכיון שהכשיל אותה נכשל על ידה.
קריאה במקור
קונטרס חיבה יתירה · בראשית · פרק 3 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Responsa Benei Banim, Jerusalem 1981-2005
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000827677&context=L&vid=NLI&search_scope=Local&tab=default_tab&lang=iw_IL
- הערות המהדורה
- שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9a6a2221bfb49ed11f67ac3d247d69dbb6a2ed4f4a22a3339ed349045cb98329