אדם כי יקריב מכם קרבן לה'. הקדים מכם לקרבן לה', ועיין בבראשית (ד) על הכתוב מפרי האדמה מנחה לה'. מטבע ברייתו האדם רוצה לתת מתנה לאלקים, ולכן אמרו בויקרא רבה (ט) לעתיד לבוא כל הקרבנות בטלים קרבן תודה לא בטל כל התפלות בטלות הודאה אינה בטלה עכ"ל, כי התודה וההודאה הן מטבעו של האדם וקדמו לעבודה זרה כמו שמוכח מקין והבל. אבל אופן הקרבן שנעשה על ידי בעלי חיים ובזמנים קבועים וכו' נהפך לפולחן והוא עתיד להתבטל לעתיד לבוא, ועיין בויקרא רבה (כב) ובמורה נבוכים חלק ג' פרק ל"ב. וזהו שנאמר בירמיה (ז) כי לא דברתי את אבותיכם ולא צויתים ביום הוציא אותם מארץ מצרים על דברי עולה וזבח פי' שדברים אלה הקב"ה לא חידש להם, כי אם את הדבר הזה צויתי אותם לאמר שמעו בקולי והייתי לכם לאלקים וגו'.
קריאה במקור
קונטרס חיבה יתירה · ויקרא · פרק 1 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Responsa Benei Banim, Jerusalem 1981-2005
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000827677&context=L&vid=NLI&search_scope=Local&tab=default_tab&lang=iw_IL
- הערות המהדורה
- שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9a6a2221bfb49ed11f67ac3d247d69dbb6a2ed4f4a22a3339ed349045cb98329