הקל קול יעקב והידים ידי עשו. קשה כיון שהתפלא עליו, למה ברך אותו. ולי נראה שלא אמר כן בתמיה אלא בשמחה. כי יצחק התלבט בין שני בניו ועיין לעיל על הכתוב שא נא כליך, ועתה נכנס לפניו מי שהתחזה לעשו אבל הזכיר שם ה' כי הקרה ה' אלקיך לפני, ואמר קום נא בלשון בקשה לעומת עשו שאמר להלן יקם ולא אמר נא, וכן אמר שבה כי דאג לנוחיות אביו ועשו לא אמר כן. ויצחק דימה שעשו סיגל לעצמו סגנונו של יעקב, וזהו הקל קול יעקב והידים ידי עשו, והוא הבן המושלם ולכן ברך אותו בשמחה. אחר כך נתברר שהיה זה יעקב שסיגל לעצמו ידיו של עשו במה שסיכן עצמו לגנוב את הברכה, והוא הבן המושלם וראוי לברכה, ולכן אמר יצחק גם ברוך יהיה.
קריאה במקור
קונטרס חיבה יתירה · בראשית · פרק 27 · פסוק 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Responsa Benei Banim, Jerusalem 1981-2005
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000827677&context=L&vid=NLI&search_scope=Local&tab=default_tab&lang=iw_IL
- הערות המהדורה
- שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9a6a2221bfb49ed11f67ac3d247d69dbb6a2ed4f4a22a3339ed349045cb98329