ויזכר יוסף את החלמות. ואילו מה שהשליכו אותו לבור לא שכח מעולם, ועיין להלן (מה) על הכתוב ולא יכל יוסף להתאפק. מרגלים אתם, אינכם נראים כסוחרים שבאו לשבר אכל כטענתכם כי אם כאנשי חיל, ועוד אינכם מארץ כנען שהרי תושביה הם מבני חם ואתם מבני שם. ואמר לראות את ערות הארץ באתם שהוא ענין של בושה, כמו בישעיה (מז) תגל ערותך גם תראה חרפתך ובאיכה (א) הזילוה כי ראו ערותה, כי נחשב חרפה למצרים לסבול את שנות הרעב כי מעולם התפארו שהנילוס מגן עליהם, וכמו שבימי אברהם ויצחק היה רעב בכנען ולא במצרים. פרוש אחר, ערות הארץ פי' שאין לה מגן כמו שהערום חשוף לשמש ולגשם, וזהו מרגלים אתם כדי לתקוף את הארץ. ואולי האשים אותם בריגול במצרים כדי לתקוף את ארץ כנען שהיתה בשליטת מצרים, שכיון שמצרים שרויה ברעב לא תוכל להגן על ארץ כנען ותהיה נוחה ליכבש.
קריאה במקור
קונטרס חיבה יתירה · בראשית · פרק 42 · פסוק 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Responsa Benei Banim, Jerusalem 1981-2005
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000827677&context=L&vid=NLI&search_scope=Local&tab=default_tab&lang=iw_IL
- הערות המהדורה
- שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9a6a2221bfb49ed11f67ac3d247d69dbb6a2ed4f4a22a3339ed349045cb98329