קריאה במקור

קונטרס חיבה יתירה · בראשית · פרק 3 · פסוק 20

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
כי היא היתה אם כל חי. לא קרא לה מותה כי לא הביאה המוות לעולם, וזהו כי עפר אתה ואל עפר תשוב כי טבעו של האדם הוא למות, וכן אמרו במדרש הנעלם (תו"ש ג' רכ"ז) גזרה נגזרה על האדם קודם למות על שנלקח מן האדמה וכו' אלמלא לא חטא היו לו חיים ארוכים עכ"ל, וראה ענין העלילה בתנחומא וישב (ד) ולעיל על הכתוב ועץ החיים בתוך הגן. דינם של האדם והאשה היה למות בו ביום כמו שנאמר ביום אכלך ממנו מות תמות, אלא שהיו להם אמתלות האשה אשר נתתה עמדי וגו' הנחש השיאני ואכל וגם הוא הכשיל אותה והיא הכשילה אותו, ולכן המתיק הקב"ה עונשם.
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Responsa Benei Banim, Jerusalem 1981-2005
רישיון המהדורה
CC-BY-NC
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH000827677&context=L&vid=NLI&search_scope=Local&tab=default_tab&lang=iw_IL
הערות המהדורה
שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 9a6a2221bfb49ed11f67ac3d247d69dbb6a2ed4f4a22a3339ed349045cb98329