ואם נפש (כי) תחטא בשגגה ולא ידע. לא שנודעה לו אחר כך לא בתחילה ולא בסוף על מה תורה מחייבתו קרבן אלא שידע שעשה מלאכה בשבת ואינו יודע אם מבעוד יום או משחשכה או חתיכה שאכל אם שומן אם חלב וכל כיוצא בזה שמביא אשם תלוי ואם נודע לו ודאי חייב להביא אשם ודאי וכפר עליו על שגגתו אשר שגג שהוא עד עתה בשגגתו, ע"כ מפר"ח. (כ"י מינכען 26 דף 275 ע"ב):
קריאה במקור
רבינו חננאל על ויקרא · פרק 5 · פסוק 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Migdal Chananel, Berlin, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001920316
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c248b027b6e2924839ad4df0c845a27cc0e99a8d412a72d0c7c56b0ae41849eb