עם הארץ, עמא בית ישראל. לעיל (בראשית כ"ג ז'. ויקרא ד' כ"ז) ת' "עמא דארעא"? אולי שינה פה לרמז על דרשת רז"ל בת"כ "עם הארץ שבגינו נבראה הארץ" ע"ש, ועוד שמעתי טעם ע"ז לרמז כי הסנהדרין יעלימו לפעמים עיניהם מהמעביר בנו ובתו למולך, כדדרשו בש"ס (סנהדרין ס"ז ע"ב) "מזרעו ולא כל זרעו" ולכן לא יחייבוהו סקילה אולי יעביר כל זרעו ואז יהיה פטור ממיתה ואפשר לומר ע"פ פשוטו, כי בס' בראשית שהבאנו למעלה, לא יכול לת' "עמא בית ישראל" כי מוסב שם על בני חת, גם לעיל ד' כ"ז לא ת' "עמא בית ישראל" כי באהבתו ובנטיתו הטבעית אל בני נח [כאשר כתבנו למעלה בראשית ט' י'] רמז כי גם הנכרי אשר לא מבני ישראל יוכל להתרצות אל אלהינו באשמיו ובקרבנותיו.
קריאה במקור
נתינה לגר · ויקרא · פרק 20 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011493030205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a6a6651a2b1c96af6f588da20c7a88b24852a19e0c08df2d58058a4c659f6b6b