נזם זהב, קדשא דדהבא. הקשה בעל מיני תרגומא. הלא בפ' ויקהל (ל"ה כ"ב) ת' נזם, שיבכין או שבבין. ולענ"ד נראה כי נזם הוא שם כללי על התכשיט הראוי לאזן וראוי לאף, ולכן פה שהגיד אח"כ בפירוש (לקמן פסוק מ"ז) "ואשים הנזם על אפה" ת' "קדשא" שהוא תכשיט האף, ושם בויקהל אפשר שהוא של האזן, והוא נקרא "שבבא" שהוראתו "שכן" שיש לו שכן באזן השניה.
קריאה במקור
נתינה לגר · בראשית · פרק 24 · פסוק 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בקע משקלו, תקלא מתקליה. הוא פלגא דסלעא כלקמן (שמות ל"ת כ"ז).
ושני צמידים, ותרין שירין. גם ע"ז הקשה הרב בעל מנ"ת, מדוע בפ' ויקהל ת' "חח" שירין ובפ' מטות (במדבר ל"א נ') ת' וצמיד, ושבבין? ואפשר ג"כ כנ"ל דפה שפי' הכתוב על ידיה, ת' שירין שהוא דבר עגול ונצמד ודבוק על הידים, וכמ"ש רש"י בויקהל על חח שהוא צמיד, אבל בפ' מטות שהוא תכשיט לאזן כמ"ש תיב"ע שם ת' שבבין מל' שכן כנ"ל.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011493030205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a6a6651a2b1c96af6f588da20c7a88b24852a19e0c08df2d58058a4c659f6b6b