יכיר, יפרש. לא ת' כלעיל (בראשית מ"ב ח') אפשר שכוונתו לכלול דעת ר' יהודא (קדושין ע"ד ע"א), וע"ז ע"ב) "יכיר יכירנו לאחרים", ואפילו לרבנן צריכא לכשנפלו לו כשהוא גוסס, ע"ש ברש"י ותוס',
קריאה במקור
נתינה לגר · דברים · פרק 21 · פסוק 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ימצא, ישתכח. היינו מוחזק שמצוי לו, וכדרשת רז"ל שהובאה ברש"י שאין הבכור נוטל פי שנים בראוי לבוא לאחר מיתת האב כבמוחזק.
לו משפט הבכרה, ליה חזיא דיגא דבכירותא. אף שבשאר מקומות ת' "משפט" הוא "דין" אפשר ששינה פה משום שהוא רק סברא מצד היושר, וכמ"ש בספרי "מלמד שהבכורה יוצאת בדיינים" ובפרט לפמ"ש הגר"א דבבן ז' ובבן ט' קמיירי קרא.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011493030205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a6a6651a2b1c96af6f588da20c7a88b24852a19e0c08df2d58058a4c659f6b6b