כי לא לו יהיה הזרע, ארי לא על שמה מתקרי זרעא. עי' רמב"ן. ומה שהקשה על רש"י ק' יותר על הת"א, הלא אין מצות יבום לקרוא להבן הנולד בשם אחיו המת, ולעד"נ ברור שכוונת הת"א לא שיקרא הבן בשם אחיו, דא"כ היה לו לתרגם "כשום" רק כוונתו ע"ש ההצטרפות שיהיה כבנו". כמ"ש רז"ל לירש נכסי המת. וכן "על שם אחיהם יקראו בנחלתם" (לקמן מ"ח ו') ת' "על שום אחוהון" וכן "יקום על שם אחיו" (דברים כ"ה ו') ת' יקום "על שמא דאחוהי", ומשום כך הקשה הרמב"ן על רש"י ולא על הת"א, כי רש"י פי' שם שיטול נחלת המת בנחלתו, והכא פי' כת"א שהבן יקרא ע"ש המת ודו"ק.
קריאה במקור
נתינה לגר · בראשית · פרק 38 · פסוק 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011493030205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a6a6651a2b1c96af6f588da20c7a88b24852a19e0c08df2d58058a4c659f6b6b