נתינה לגר · ויקרא · פרק 19 · פסוק 20

בקרת תהיה, בקרתא תהא בה, ערמב"ן ומיני תרגומא שלדעתם סובר המת' שהוא מלקות, ופי' "בקרת" תהא בקראי כדעת ר' יצחק בש"ס (כריתות י"א) ואיירי בחציה שפחה, ולעד"נ דדעת המת' כר' ישמעאל שקרא איירי בשפחה וודאית המאורסה לעבד עברי, והפדה לא נפדתה כו' דברה תורה כלשון ב"א, או כאחרים (ע' בכריתות בסוגיא הנ"ל) ולכן ת' "אמתא" לא עברית רק כנענית שלא נפדתה לא בכסף ולא בשטר (כמו שת' "ואתפרקא לא אתפרקת בכספא או חרותא לא אתיהיבת לה בשטר") "בקרתא תהי" או מל' "בקור"או "באקראי תהא" (ובחומשי רוו"ה מלת "בה" איננה) ומה שהקשה בעל מ"ת על רש"י שכ' "ורבותינו למדו מכאן שמי שהוא במלקות תהא כו'" הלא לא מצינו שלמדו רבותינו מכאן כו' ואדרבה בסוגיא הנ"ל הוכיח הש"ס שהיא במלקות. מדכתיב בקרת תהיה, ומנין כו'? במחכ"ת נעלמו ממנו דברי הת"י בסוגיא הנ"ל ד"ה תהא בקראי "מנ"ל אם לא מכאן, ואפשר שהיה הלמ"מ שצריך קריאה בכל מלקות ואסמכוהו אקרא "בקרת" והא ראיה לרב אשי שה דיליף שצריך בקור דהיינו שיאמדו כמה יכול לקבל נמי מהכא משמע, ובזה מתורצים כל קושיותיו, גם אתפלא בזה על הראב"ע שכתב "והמעתיקים אמרו שהוא מלקות ברצועה של בקר", שזה לא כר' יצחק שאמר "בקראי תהא" ולא כרב אשי שאמר "בבקור תהא" ובאמת רצועת עגל ילפינן בש"ס (מכות כ"ג) מידע שור כו', ואפשר מ"ש הראב"ע "רצועה של בקר" היא הוספה מדעתו. גם מ"ש "והמכחישים אמרו כי איננה יהודית" מאד יקשה הלא אחרים סוברים כן בברייתא דכריתות הנ"ל? ואם נאמר שהוא ט"ס וצ"ל "מעתיקים" כמו שמשמע מדבריו אח"כ שכתב "אבל לפי הפשט כו'", יקשה הלא רבנן ור"ע לא סברי כן, ודע שמ"ש המת' "והיא אמתא אחידא לגבר היינו כמ"ש בש"ס (גיטין דף ע"ג ע"א) לר' ישמעאל מאי מאורסה מיוחדת, וזה ראיה למ"ש שהת"א סובר כר' ישמעאל, ועי' בירושלמי פ"א דקדושין תרגם עקילס הגר כו' וע' בהקדמה ועי' בספרא.