ולא תקחו כפר לנוס, ולא תקבלון ממון למערק. עי' רש"י שהקשה על המת' "היאך יאמר לשוב הרי עדיין לא נס"? ול"נ ע"פ פשוטו שהתורה הזהירה בזה את שופטי בני ישראל היושבים על מדין, לבלי יעיזו להקל את הרוצח מהעונש אשר העמיסה עליו (בפרשה הזאת) והזהירה בזה לבלי לפטור בממון למי שהמית במזיד (וזהו "ולא תקחו כפר לנפש רוצח אשר הוא רשע למות") ואח"כ הזהירה לבלי לפטור אותו בגלות (ע"י הצדיקם אותו) לאמר שעשה בשוגג (וזהו "ולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו) ואח"כ הוסיפה להזהיר לבלי יקחו כופר להשיב את אשר נתחייב כבר גלות, מעיר ויקלטו, קודם מיתת הכ"ג, ללמדו לומר שהיה אנוס, או אומר מותר (וזהו "לשוב לשבת בארץ" ור"ל שקאי ג"כ על "ולא תקחו כפר שבראש הפסוק, ופירושו "ולא תקחו כפר שיוכל לשוב") וזהו שת' אונקלוס "מלמיתב" וגם הנחת הטעמים תסכים לפירושנו זה בעבור שיש אתנח במלת "מקלטו", ובאמת מצינו בש"ס (כתובות ל"ז ע"ב) "תרי קראי צריכי חד למזיד וחד לשוגג" ע"ש.
קריאה במקור
נתינה לגר · במדבר · פרק 35 · פסוק 32
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011493030205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a6a6651a2b1c96af6f588da20c7a88b24852a19e0c08df2d58058a4c659f6b6b