נתינה לגר · במדבר · פרק 35 · פסוק 19

בפגעו בו, כד אתחיב לה מן דינא. משמע דלא כרש"י שכתב "אפי' בתוך ערי מקלט" וע' בסוגיא דאלו הן הלוקין דף י"ב ע"א ובסנהדרין מ"ה ע"ב "מצוה ביד גואל הדם כו' ", וע' בהכתב והקבלה כי פגיעה המחוברת בב' מורה על חריצות המשפט אבל במחכ"ת אינו אמת, כי פגיעה המחוברת בב' כשתבוא על הכאה או מיתה, איננה מורה על חריצות המשפט, כ"א על קיום העונש החרוץ ומוחלט כבר בחוטא, ולדעתי היה קשה להמת' הנקוד ממלת "בְּפִגְעוֹ" מדוע לא נקדו הפ"א בקמץ "בפגעו" כדרך המקור מהקל [ע"פ הרוב], ונודע לכל בעלי הלשון, כי בלה"ק יבוא כמה פעמים שם אחד על הסבה ועל המסובב, כמו השם "אָוֶן" ענינו "עָוֶל" (איוב י"א י"ד] וענינו "צרה" המסובבת לאנשי און, וכן השמות "עון, עמל, חטאת" כלם הונחו גם על הפשע, גם על העונש הכרוך בעקביו, לטעם הנ"ל, ולהיפך השם "צדקה" הונח גם על מעשה הטוב, גם על השכר הנכון לאיש טוב מידי אבי החסד המשלם. לאיש כמעשהו (כאשר מצינו שתי ההוראות בפסוק אחד "רדף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד") (משלי כ"א כ"א), וגם השם "פּגַע" יבא לדעת המת' גם על העון, כאשר יורה על הצרה, בהיותו נרדף לשם "נגע" ופי' "בְּפִגְעוֹ בו" כאלו היה כתיב "בעונו בו" וכן לקמן פסוק כ"א.