הם קנאני בלא אל כעסוני בהבליהם ואני אקניאם בלא עם, אינין אקניאו קדמי בלא דחלא ארגיזו קדמי בטעותהון ואנא אקנינון בלא עם. ר"ל הם גרמו קנאה לפני בדבר שאינו אלוה הכעיסו לפני באליליהם (שהם הבל וריק) ואני אקניא אותם בלא עם (באנשים שאינם תשובים להקרא בשם עם) וראה והתבונן איך גם פה אחז אונקלוס דרכו בקדש לתרגם כנוי הפעול במלות "קנאוני, כעסוני" בהוספות מלות "קדם" כשמיוחס הפעל אליו כביכול, וכנוי הפעול במלת "אקניאם כמיוחסת אל ישראל ת' בכנוי הפעול בלא שום הוספה "אקנינון" כמ"ש לעיל בפסוק "כי דברנו בה' ובך" (במדבר כ"א ז') ובהרבה מקומות, וכמ"ש בהקדמה.
קריאה במקור
נתינה לגר · דברים · פרק 32 · פסוק 21
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בגוי נבל, בעמא טפשא. עמ"ש לעיל פסוק ו'.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011493030205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a6a6651a2b1c96af6f588da20c7a88b24852a19e0c08df2d58058a4c659f6b6b