כי בן זקנים הוא לו, ארי בר חכים הוא ליה. הוא כמ"ש רש"י מרז"ל "כל מה שלמד משם ועבר מסר לו" וע' במס' קידושין (דף ל"ב) ע"פ "והדרת פני זקן, וריה"ג אומר אין זקן אלא זה שקנה חכמה" ושם ת' "מן קדם דסבר באורייתא תקום ותהדר אפי' סבא" משום שלדעתו אתי "זק"ן וגלי דשיבה כולל כל השיבות בין שיבת התורה בין שיבת הימים, ולקמן (מ"ד, כ') בבנימין לא ת' כן רק "בר סבתין" אפשר ששינה פה משום ביוסף לא יכול לתרגם סבתין, כי בנימין היה לו קטן מיוסף אבל בבנימין נכון לומר כן, ועוד דהכא כתיב "בן זקנים הוא לו" ע"כ ת' "בר חכים הוא ליה" שהיה בעיניו בר חכים. באשר מסר לו את תורתו וחכמתו ואפשר שזאת היתה סבת שנאתם אותו, כמ"ש הכתוב "וישראל אהב את יוסף וגו' כי בן זקנים הוא לו" וכמו שמפ' אח"כ "ויראו אחיו כי אותו אהב אביהם מכל אחיו [ר"ל במה שמסר רק לו את תורתו וחכמתו] וישנאו אותו".
קריאה במקור
נתינה לגר · בראשית · פרק 37 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011493030205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a6a6651a2b1c96af6f588da20c7a88b24852a19e0c08df2d58058a4c659f6b6b