נא, כד חי. לא ידעתי מדוע ת' נגד הפשט, הלא פשוטו הוא שנצלה ולא נצלה כל צרכו, וכמ"ש רש"י והראב"ע שגם בל' ערבי קרוי דבר הצלוי ואינו צלוי כ"צ "נא" וכ"ה ע"פ הקבלה המסורה לנו, וראיתי בערוך ערך "חי" על "קדרא חייתא" שהביא בשם רב האי גאון שהוא חמה ולא התחילה לבשל, ע"ש, לכן השכיל לת' "כד חי" שמשמעו היפך מבושל, חי גמור גם אינו נצלה כל צרכו, ואולי באשר לא מצא המת' מלה בארמית המורה על צלוי ואינו צלוי כל צרכו, כאשר גם בעלי התלמוד לא מצאו שָׁם על דבר הבלתי מבושל כ"צ, וכנוהו בשם "מאכל בן דרוסאי" לכן השכיל לכנות זאת "כד חי" ר"ל צלוי ונראה כחי, באשר אינו נצלה כ"צ, ואין כוונתו "חי" בהחלט. ואפשר שכוונתו "לא תאכלו ממנו כד חי" ר"ל אפי' מקצתו חי. וע' במכילתא פ' וי"ו ובפסחים מ"א ע"א " -
קריאה במקור
נתינה לגר · שמות · פרק 12 · פסוק 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011493030205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a6a6651a2b1c96af6f588da20c7a88b24852a19e0c08df2d58058a4c659f6b6b