רעים וחטאים. בישין בממונהון וחייבין בגויתהון. הוא כמתניתא (סנהדרין ק"ט) משום דרעים משמע לארץ וחטאים לשמים, ורש"י נקט להיפך כדעת רב יהודה (שם), ואפשר שגם לדעת הברייתא גם לדעת רב יהודה, מלות "רעים וחטאים" מוסבות שתיהן רק על העבירות שבין אדם לחבירו ותיבות לה' מאד הן על העבירות שבין אדם למקום - ומסכים ג"כ עם הנחת הטעמים, כי לולא זאת היה צריך לבוא האתנח במלת "סדם" ורעים וחטאים בדרגא תביר - ומה שהביאו ראי' בגמרא (שם שם) מן "וחטאתי לאלהים" הוא רק להורות על מה נופל לשון "חטא" אם על העבירה הנעשית בגוף, אם הנעשית בממון, ומלת "לאלהים" היא רק להפלגת החטא. ובאשר הקב"ה מוחל על עלבונו יותר מעל עלבון בני האדם יצירי כפיו, על כן אמר "ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה".
קריאה במקור
נתינה לגר · בראשית · פרק 13 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011493030205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a6a6651a2b1c96af6f588da20c7a88b24852a19e0c08df2d58058a4c659f6b6b