מופת, אתא. לא ידעתי למה שנה פה מלעיל (פסוק ג') ומבכל המקומות שת' "מופת" כבעברית? ודוחק לומר שמשום שלעיל (ד' ח') קרא את התהפכות התנין למטה בשם "אות" ע"כ ת' פה "אתא" וקצת משמע מרש"י שרוצה ליישב זה, ואפשר משום שכל מופת אות ולא כל אות מופת. וע' בס' שירי תפארת בפתיחה לחוברת השלישית שמנה המחבר את המכות לשתים עשרה [בהוסיפו עליהן את התהפכות התנין בראשיתן וטביעת ים סוף באחריתן] וחלקן לד' מחלקות, ג' ג'. ובכל מחלקה היה בראשיתה מופת בלי התראה, ואח"כ ב' אותות בהתראה לפניהן. ואשר בלי התראה יכֻנו בשם מופתים, ובהתראה יקראו בשם אותות, והמופתים היו תמיד קלים בערך האותות, אמנם בכ"י הנוסת "הבו לכון מופתא".
קריאה במקור
נתינה לגר · שמות · פרק 7 · פסוק 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011493030205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a6a6651a2b1c96af6f588da20c7a88b24852a19e0c08df2d58058a4c659f6b6b