אם תיטיב שאת, אם תיטיב עובדך ישתבק לך וכו'. ע' יומא נ"ב ב' ובשאר מקומות, שאת הוא אחד מחמשה מקראות שאין להם הכרע, ופרש"י אם לסליחה הוא (וקאי על שלפניו) או שאת אם לא תטיב ול' נשיאת עון הוא (ור"ל נטירת עון), ובירושלמי פ' אין מעמידין הלכה ז' מפורש כמ"ש רש"י; ואונקלוס תפס שתיהן (ע' תוס' יומא שם) ופי' אם תיטיב ישתבק לך, ר"ל שישא ויסלת לעונך. ואם לא כו' (שאת ואם לא תיטיב) חטאך נטיר ר"ל יקיים וישמור עונך. ומה שכ' "דעתיד לאתפרעא מנך" הוא ת' לפתח חטאת רובץ כמ"ש רש"י לפתח קברך. ומ"ש אם לא תתוב הוא ת' ואליך תשוקתו, ומלות ואם תתוב ישתבק לך, הוא ת' ואתה תמשל בו. ויותר נראה שתרגם שאת כפשוטו סליחת עון, ומ"ש ואם לא תוטיב עובדך חטאך נטיר הוא תרגום של ואם לא תיטיב לפתח חטאת רובץ, ר"ל החטאת רובצת כשחל עלי דרך ושומרת להקנם ממך, ומלות דעתיד לאתפרעא מנך המחוברת אל חטאך נטיר ואם לא תתוב, הוא ת' ואליך תשוקתו, ואם תתוב ישתבק לך, ת' ואתה תמשל בו, וזה נכון.
קריאה במקור
נתינה לגר · בראשית · פרק 4 · פסוק 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011493030205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a6a6651a2b1c96af6f588da20c7a88b24852a19e0c08df2d58058a4c659f6b6b