בקמיהם, לדריהון, מרש"י משמע שמפרש מלת "לקמיהם" לשונאיהם. ומדלא כ' כדרכו (אם התרגום חולק על הפשט שהביא) "ותרגומו" משמע לכאורה שהי' לו גי' אחרת בתרגום "לדבביהון" אבל לא מצינו "דבבא" לשם התואר, כ"א "בעל דבבא" או "בעיל דבבא" ודבבא הוא רק שם המקרה כמו "שנאה" ומהראב"ע משמע שהיה לפניו כגרסתנו ופי' "לקמיהם" כמו "ואחרון על עפר יקום" (איוב י"ט כ"ה) שפירושו דור אחרון שיקום על עפר ועי' רמב"ן שפי' כוונתו כי העגל יהיה לתקלה לדורות הבאים שיאמרו לא לחנם עשו אבותינו את העגל רק שידעו כי הוא אשר העלם ממצרים כו' כאשר היה בירבעם שעשה העגלים ואמר הנה אלהיך ישראל וכו'.
קריאה במקור
נתינה לגר · שמות · פרק 32 · פסוק 25
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011493030205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a6a6651a2b1c96af6f588da20c7a88b24852a19e0c08df2d58058a4c659f6b6b