יהי דן נחש עלי דדך שפיפן עלי ארח, יהא גברא דיתבחר ויקום מדבית דן אימתה תתרמי על עממיא ומתתה תתקף בפלשתאי כחוי חורמן ישרי על ארחא וכפתנא יכמון על שבילא. ב' פירושים הם, הא' שמר הטעם ולא המלות, ופי' שיהיה כנחש - המפיל אימה - על הגויה, וכשפיפון - נותן חתיתו בפלשתים, והפי' הב' שמר גם המלות כנחש צפעוני החונה על הדרך וכפתן האורב בשבילא, והוסיף הפעלים "ישרי, יכמון" רק להטעים המליצה, וחוי תורמן הוא כפרש"י שם מין נחש שאין רפואה לנשיכתו. והתמה על המת' בתהלים, שבפ' "כמו פתן חרש" [נ"ח ה'] ת' "היך חורמנא תרשא" ובפ' "על שחל ופתן תדרך" [צ"א י"ג] ת' "על גור בר אריון ופתנא תבעון".
קריאה במקור
נתינה לגר · בראשית · פרק 49 · פסוק 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הנשך עקבי סוס ויפל רכבו אחור, יקטל גברי משרית פלשתאי פרשין עם רגלאין יעקר סוסון ורתיכין וימגר רוכביהן לאחורא. ר"ל ממית אנשי מחנה פלשתים רוכבי סוס והלכי רגל, יעקר סוס ופרשיו ויפול רוכביו אחור. פה פי' ג"כ כ' פירושים, הא' הוא "יקטל גברי משרית פלשתאי פרשין עם רגלאין" השומר רק הטעם ולא המלות. ולדעתי הוא רומז ג"כ למ"ש בשמשון "ויך אותה שוק על ירך" [שופטים ט"ו ח'] וכפרש"י והת' שם "פרשין עם רגלאין" והפי' הב' הוא השומר גם המלות "יעקר סוסון ורתיכן" (והוסיף מלת ורתיכין לתפארת הלשון, מה שאינו בתיב"ע) "וימגר רוכביהון לאחורא" (ופי' "ויפל" כמו "ויפול" שהוא פעל יוצא)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011493030205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a6a6651a2b1c96af6f588da20c7a88b24852a19e0c08df2d58058a4c659f6b6b