הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו, הא מננא קטלת חרבא הא מננא בלעת ארעא והא מננא דמיתו במותנא. יען כי היה קשה לו כפילת הלשון, לכן פירש הפעל "גוענו" על החרב, הפעל "אבדנו" הראשון, על הארץ "אבדנו" השני על המגפה, ואולי דעתו לפרש "כֻּלָנוּ" מלשון כליון, כמו "כְּלִינוּ". ומדוקדק היטב מפני שהכתוב שאחריו אומר "כל הקרב הקרב וגו'" ואיך יאמר פה "כלנו"?.
קריאה במקור
נתינה לגר · במדבר · פרק 17 · פסוק 27
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011493030205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a6a6651a2b1c96af6f588da20c7a88b24852a19e0c08df2d58058a4c659f6b6b