לך אתם, אזל עמהון. בעל הכתב והקבלה הבדיל בין "עם" לאת, שעם יבא כשהם שניהם בעצה ובכוונה אחת, ואת יבא גם כשאינם בעצה אחת, לכן בתחלה אמר לו הקב"ה "לא תלך עמהם" ואח"כ כשהסכים על ידו, אמר "לך אתם" ולא אמר "לך עמם" כי חלילה לאל משנות אחרי דבריו, אבל בארמית אין הפרש, ושניהם יתורגמו "עם".
קריאה במקור
נתינה לגר · במדבר · פרק 22 · פסוק 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011493030205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a6a6651a2b1c96af6f588da20c7a88b24852a19e0c08df2d58058a4c659f6b6b