בשרירות, בהרהור. כוונתו כמ"ש רש"י "במראות לבי כמו אשורנו" ובלשון אנגלית Imagination.
קריאה במקור
נתינה לגר · דברים · פרק 29 · פסוק 18
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הרוה את הצמאה, חטאי שלותא על זדנותא. ר"ל להוסיף שגגות על זדונות, פרש"י שכ' "הרוה, שוגג שהוא עושה כאדם שכור שלא מדעת", והנה רש"י גרס בתרגום "בדיל לאוספא ליה חטאי כו'" והפסוק מוסב על הקב"ה שיוסיף פורענות, אבל הוא נגד הפשט, כי תשובת התנאי מתחלת בפסוק שלאח"ז "לא יאבה ה' סלוח לו וגו'" והפסוק הזה הוא סוף התנאי, ומותב על האדם, ולולא דעת רש"י ז"ל הייתי אומר כי כוונת הת"א ג"כ על האדם ור"ל האיש אשר יתברך בליבו ויוסיף שגגה על זדון, כי לא יחסום את תאותו ויעבור פעם בשוגג ופעם במזיד, ומלת "ספות" אין הוראתה התגברות מעבירה קטנה לגדולה, רק ערבוב שגגה עם זדון.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011493030205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a6a6651a2b1c96af6f588da20c7a88b24852a19e0c08df2d58058a4c659f6b6b