נתינה לגר · במדבר · פרק 24 · פסוק 8

אל מוציאו, אלהא דאפקנון. עמ"ש לעיל (כ"ג כ"ב).

יאכל גוים צריו ייכלון בני ישראל נכסי עממיא סנאיהון. אף שת' "כתועפות ראם לו" על הקב"ה, תרגם את החלק הב' מהפסוק כל ישראל, ולא כפירש"י.

ועצמתיהם יגרם, ובבזת מלכיהון יתפנקון. ר"ל בבזת צריהם יתענגו. ואולי כוונת הת"א במלת "מלכיהון" על עצמותיהם, יען כי המלך הוא חוזק העם ועצמותו, ויתפנקון הוא מל' מפנק מנער (משלי כ"ט כ"א) וכפירש"י, ואפשר שצ"ל "יתפרקון" ברי"ש שהוא לשון פירוד כמו בתלמוד "מפרק אוכל" אבל אינו מסכים עם האמת משתי סבות, האחת שכשבא הפעל הזה בארמית באתפעל, הוראתו פדיון וגאולה, כמו "והפדה לא נפדתה" (ויקרא י"ט כ') ת"א "ואתפרקא לא אתפרקת" ורבות כאלה, והשנית שא"כ היה צ"ל "ובזת" ולא "ובבזת" וגם בכ"י מצאתי "יתפנקון" בנ'.

וחציו ימחץ, וארעתהון יחסנון. ר"ל וירשו ארצם, הוא כמ"ש רש"י "חציו חלוקה שלהם.