עמים הר יקראו, שבטיא דישראל לטור בית מקדשא יתכנשון. ר"ל שבטי ישראל להר בית המקדש יאספו לדעתו הוא מחובר אל "אהליך" שבפסוק הקודם, ופי' "עמים" הם השבטים "הר" הוא לירושלים שנקרא ג"כ אהל "יקראו" ר"ל יאספו.
קריאה במקור
נתינה לגר · דברים · פרק 33 · פסוק 19
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שם יזבחו זבחי צדק, תמן יכסון נכסת קודשין לרעוא, ר"ל שם יזבחו זבחי קדשים לרצון. זבחי צדק הם הקרבנות כמ"ש "זבחי צדק עולה וכליל (תהלים נ"א כ"א) ומלת "לרעוא' הוסיף להטעים הענין.
כי שפע ימים יינקו, ארי נכסי עממיא ייכלון, ר"ל אוצרות העמים יאכלו. האומר שהיתה לפני הת"א הנוסחא "שפע עמים" טועה הוא כי המעיין יראה שכוונתו שהשפע שיביאו העמים על הימים באניות (כמ"ש בברכת יעקב "זבלון לחוף ימים ישכן").
ושפני טמני חול, וסימא דמטמרא בחלא מתגלין להון, ר"ל והמטמון הטמון בעפר גלוי להם. "סימא" בל' ארמית הוא אוצר (וכ"ת הירושלמי "נתן לכם מטמון" [בראשית מ"ג כ"ב] "יהב לכון סימא") ושפני הוא כפרש"י ל' כסוי ור"ל עפרות זהב הטמונות בחול יתגלו להם, ואף שההתגלות לא הוזכרה במקרא, המשיך הת"א את סוף הפסוק למלת "יינקו" שלפניה, שיינקו עשרם כתינוק המוציא חלב משדי אמו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011493030205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a6a6651a2b1c96af6f588da20c7a88b24852a19e0c08df2d58058a4c659f6b6b