וממגד תבואות שמש, ועבדא מגדנין ועללין מיבול שמשא. ר"ל ארצו תעשה מגד ופירות מחום וליחות השמש.
קריאה במקור
נתינה לגר · דברים · פרק 33 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וממגד גרש ירחים, ועבדא מגדנין מריש ירח בירח, ר"ל ועושה מגדים ופירות הגדלים מתחלת חדש בחדש, נראה שט"ס הוא, וצ"ל "ירח וירח" וכ"ה בת' ירושלמי, ומפני שהיה קשה להמת' לפרשו על הלבנה (אף כי תתאים המליצה היטב עם "שמש" שלפניה) מפני שבא בל"ר (מה שאינו לפי המשפע הלשון, כידוע, גם מה שנא "יְרָחִים" הר' בקיץ, ואילו היה מן יָרֵחַ המורה על הלבנה, היה צ"ל מנוקד "יְרֵחִים" הר' בציר"י, כמו מן "זָקֵן" זְקֵנִים) וע' באוה"ש שנדפסו ע"י החכם לעטעריס בשנת תקצ"ט שנכשל בטעות זה, וקרא "יְרֵחִים" לכן הסב כוונת הכתוב על החדשים.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011493030205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a6a6651a2b1c96af6f588da20c7a88b24852a19e0c08df2d58058a4c659f6b6b