העשיר, דיתיר, ט"ס הוא, וצ"ל "דעתיר" וכ"ה ביב"ע וכ"ה בחומשי רוו"ה, אבל לא אדע מדוע לא ת' "עתירא" כדרכו לת' תמיד בא' בסוף תמורת ה"א הידיעה בעברית? וכן מה שת' והדל ודמסכן" ק' מדוע לא ת' "מסכנא" ומה שדחק א"ע בעל לחם ושמלה שפי' "לא ירבה, ולא ימעיט" שבכתוב אף שהם בהפעיל פירושם הוא כאלו באו בקל, ומוסב על הנדבה, וחסרו מלות "של" וכוונת הכתוב כאלו היה כתוב "של העשיר, ושל הדל" גם בזה לא העלה ארוכה, כי לפ"ז היה לו לת' "דעתירא ודמסכנא" ומדוע החסיר פה את סימני הידיעה? ולדעתי כוונת המת' היא כך, משום שבאמת כל העושר שהיה אז לאחדים מבני ישראל לא היה להם משנים קדמוניות, אחרי היותם עבדים לפרעה, ולא יפול עליהם בצדק השה"ח "עשיר" ורק מאשר כמה מהם מצאו און להם מביזת מצרים ומביזת הים, והיה לו לת' "דאתעתר" אבל באשר לא יכול לת' "דל, דאתמסכן" משום שהדלים ההם לא ירדו ממצבם ממצב העושר רק שלא התעשרו, ע"כ ת' גם בעשיר "דעתר" והוא פעל מבנין פיעל ר"ל שהעשיר א"ע, וכמו שת' "אני העשרתי את אברם, אנא עתרית ית אברם" ובדל, השאיר "ודמסכנא" והמדפיסים שלא הבינו ההבדל במצאם "דעתר" חשבו לתקן בהגיהם ג"כ "דמסכן" אבל בכ"י שלי נמצא "דעתיר ודמסכן".
קריאה במקור
נתינה לגר · שמות · פרק 30 · פסוק 15
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011493030205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a6a6651a2b1c96af6f588da20c7a88b24852a19e0c08df2d58058a4c659f6b6b