תורה צוה לנו משה. איריתא יהב לנא משה. ע' בס' לחם ושמלה שכתב והנה ת' לשון "צוה" בל' "יהב" ולא בל' "פקד" כי עיקר המצווה הוא השי"ת, ואף שנמצא הרבה לשון צוה על משה כו' כן נתנה לנו בכתב מיד משה ולא שצונו הכל בעל פה. אבל אין צורך לנו לכל זה כי השם "תורה" לא יבא בעברית על המשפטים והמצות, ורק על למודיהם, ולכן לא תמצא בכל כה"ק הפעל "צווי" מחובר אל השם "תורה" רק כשבא מקודם לו השם "חקים" או "משפטים" אבל אל השם "תורה" כשבא בלבדו, לא יתיחס רק הפעל "שם" [לעיל ד' מ"ד] או הפעל "נתן" [ירמיה ל"א ל"ג] ולכן ת' גם המת' פה בל' "יהב".
קריאה במקור
נתינה לגר · דברים · פרק 33 · פסוק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מורשה קהלת יעקב, מסרה יְרֻתָּא לכנשת יעקב. אולי הוא ערבוב ב' פירושים, או מְסָרָהּ" (ופירושו כאלו היה כתוב "הורישה" ות' בלשון מסירה לכלול גם התורה שבע"פ המסורה לנו ע"פ משה, או יְרֻשָה, וכמ"ש רז"ל (סנהדרין צ"א ע"ב) "אר"י אמר רב כל המונע הלכה מפי תלמיד כאלו גוזלו מנחלת אבותיו שנאמר מורשה, מורשה היא לכל ישראל מששת ימי בראשית" ובכמה מקומות דרשו רז"ל בל' ירושה.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011493030205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a6a6651a2b1c96af6f588da20c7a88b24852a19e0c08df2d58058a4c659f6b6b