נתינה לגר · שמות · פרק 28 · פסוק 19

לשם, קנכרי, היא אבן קטנה, ואולי מוצאה מעיר לשם הנזכרה בכ"ק (יהושע י"ט מ"ז) ובלשון יונית נקראה האבן הזאת Kenchros כמו גרעין הדוחן.

שבו, טרקיא, היא אבן הנקראת בל"ע Turquois הובאה מארץ פרס לטורקייא ואולי "שבו" משם "שבה" בעברית בעבור השרץ הנשבה בתוכה, ולכן הוא מתו' בארמית "טרקיא" משם "טרק" שהוא כמו סגירה בלה"ק, טרוקי גלי" (ברכות כ"ת ע"א) "דין לא נטרוק" (ערובין ק"ב ע"א) "טרק גלא באפיה" (ב"ק קי"ב ע"א) ויקרא "טרקיא" בעבור השרץ הנשבה. ובת"י "שבו " ברזילין" אפשר שכוונתו על האבנים היקרות שנמצאו בארץ Brazils אשר נודעה זה כארבע מאות שנה ובה נמצאו אבנים טובות למרבה. ואם אמת הוא גם מזה ראיה שנמצאו כמה דברים בת"י מזמן מאוחר כאשר הבאנו באיזה מקומות. ואפשר שכוונת הת"י על האבן היקרה הנקראת בל"י Beryllon.

ואחלמה, ועין עגלא, היא כעין של עגל, ובת' ירושלמי (במדבר ב' י"ח) "עינעגלא" תיבה אחת. ואפשר שהוא מש' "חלם" שהוראה בלה"ק חוזק, כמו "ותחלימני ותחייני" (ישעיה ל"ח ט"ז) "יחלמו בניהם" (איוב ל"ט ד') "בריר חלמות" לד"ק (שם ו' ו') ומזה הוא ג"כ חלמון שבביצה.