והביא את אשמו, וייתי ית חובתה. צ"ע למה לא ת' "ית אשמה" כלקמן (פסוק ט"ו) בקרבן מעילה, וגם בס' לחם ושמלה התקשה בזה, ע"ש, וביב"ע ת' "אשמה", וכן הוא בחומשי רוו"ה, אבל הרמב"ן הוכיח כי קרבנו איננו אשם רק חטאת ע"ש ומכונים בזה דברי הת"א.
קריאה במקור
נתינה לגר · ויקרא · פרק 5 · פסוק 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011493030205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a6a6651a2b1c96af6f588da20c7a88b24852a19e0c08df2d58058a4c659f6b6b