השסועה, מטלפי טלפיא. פי' לפי הפשט, וכן משמע מהנחת הטעמים, ולא כדרשת רז"ל (חולין נ"ג, והובאה פה ברש"י) שהיא בריה שיש לה ב' גבין וב' שדראות, וסובר כרב (נדה כ"ד ע"א) "בריה בעלמא ליתא וכי אגמרה רחמנא למשה במעי אמו אגמרה" וגם התיב"ע ס"ל כרב שת' "ולית בזיניה חזי למתקיימא" ר"ל שאין במינו כצורתו מתקיים, ומ"ש "תרין רישין" ולא "תרין גבין" הוא כמשמע מרש"י בחולין (שם) שכתב "ולכן נקרא שסועה תאומה" וכן מהרמב"ם משמע שיש לו ג"כ ב' ראשין (ועמ"ש בס' לחם ושמלה ויקרא י"א ג') [ובכת"י הנוסח מטילפתא].
קריאה במקור
נתינה לגר · דברים · פרק 14 · פסוק 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
השפן, טפזא. ע' בערוך שנקרא כן מפני שהוא מנתר ומקפץ ממקום למקום (כדמתרגמינן "וירקידם כמו עגל" [תהלים כ"ט] "וטפזינון היך עגלא")[ובכ"י טבזא].
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011493030205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a6a6651a2b1c96af6f588da20c7a88b24852a19e0c08df2d58058a4c659f6b6b