כי רעה ננד פניכם, ארי בישא דאתון סבירין למעבד לקבל אפיכון לאסתחרא. ע' בנתה"ש שכתב ויתכן לפי הענין כי התכלית אשר אליו יכוין האדם כאלו הוא נגד פניו והוא מכונן את דרכו אליו להשיגו, ויהי' כאלו אמר ראו שכוונתכם לרעה. והרמב"ן פי' הנה הרעה הזאת מזומנת לשוב לנגד פניכם, כי עליכם תחזור, מל' "ולא תסב נחלה" שת' ג"כ ולא אסתתר "וזהו כפי מ"ש בשמות רבה" מי שאומר דבר זה (בבנינו ובבנותינו נלך) אין דעתו אלא לברות. ועוד הביא נוסחא ב' "לקבל אפיכון אסתחרת" ופי' כוונתו הרעה שאתם חושבים לעשות שבה נגד פניכם להעיד בכם שאתם רוצים לברוח, והוא כל' "וישבו לאכל לחם" שת' "ואסתחרו" ועוד הביא נוסחא ג' "לית קבל אפיכון לאסתחרא" ופי' כוונתו אין בהכרת פניכם להסב הרעה אשר בלבבכם כי הכרת פניכם ענתה בכם" ויש נוסחא רביעית "לית קבל אפיכון" וכינה הדבר לכבודן של ישראל ובכ"י "מסתחרא".
קריאה במקור
נתינה לגר · שמות · פרק 10 · פסוק 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011493030205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a6a6651a2b1c96af6f588da20c7a88b24852a19e0c08df2d58058a4c659f6b6b