איש עתי, גבר דזמין. הוא כדעת רז"ל "המוכן לכך" ואפשר איש מעיר "עַת" המובאה ביהושע (י"ט י"ג) והוא כמו מן "גִּת" "גִּתִּי" אבל חז"ל מאנו בזה מב' טעמים, הא' כי ע"פ דקדוק הלשון גם "גתה" גם "עתה" שבפסוק ההוא כן שמותם, כי לו היו הההי"ן במקום ל' בתחלתן היו באים מלעיל, והב' באשר כי במקומות אשר המתואר מובן מאליו יבא התאר לבד והמתואר יחסר כידוע למדקדקים, והיה ראוי לכתוב לפ"ז "עִתִּי" ויובן כי רק ע"י איש ישולח.
קריאה במקור
נתינה לגר · ויקרא · פרק 16 · פסוק 21
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011493030205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a6a6651a2b1c96af6f588da20c7a88b24852a19e0c08df2d58058a4c659f6b6b