נטה לשבת ער, מדברין לקבל לחית. ר"ל הנוטה נכח עיר או כפר, וער הוא כמו "עיר", לחית הוא בלשון ארמית "כפר" וכ"ת לקמן פסוק כ"ח (וכ"ה בתיב"ע "מערוער" (דברים ד' מ"ח) ויותר נראה שהוא שם עצם פרטי, וב"כ ר"י לקמן פסוק כ"ח) בל' עברית נקרא "ער" ובל' ארמית "לחית" ואפשר שטעמו "חיות" הנרדף עם "התעוררות". והנה "ערער" (דברים ב' ל"ו) ת' כעברי "ערער" ולקמן (כ"ב ל"ו) "עיר מואב אשר על גבול ארנון" תרגם "קרתא" אולי סובר שחלק מן העיר עמד על שפת הנחל וחלק בתוך הנחל, ולכן אמר הכתוב (דברים ב' ל"ו) "והעיר אשר בנחל" ולכן קורא אותם הנביא (ישעיה י"ז ב') "ערי ערוער" ופי' "לשבת" כמו בצד או נכח, ולכן ת' "לקבל".
קריאה במקור
נתינה לגר · במדבר · פרק 21 · פסוק 15
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011493030205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a6a6651a2b1c96af6f588da20c7a88b24852a19e0c08df2d58058a4c659f6b6b