נתינה לגר · דברים · פרק 4 · פסוק 48

הר שיאן, טורא דשיאן. הנה שיאן הוא אחד מהשמות שבהם יכונה הר חרמון, וראיתי מ"ש החכם ר"י סאטנוב בבאורו על פסוק "כטל חרמון שיורד על הררי ציון" (תהלים קל"ג ג') שציון כוונתו על שיאן ההרים הקטנים אשר במורד הר חרמון, ואני תמה עליו שא"כ למה כתב "הררי" בל"ר, ולענ"ד ברור, כי חרמון הוא שם תאר על כל הר גבוה, ואפי' אם נאמר כי "חרמון" הוא שם פרטי על איזה הר רחוק מציון שהוא בנגב, הנה כוונת המשורר הקדוש "מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד" כי הוא כמו השמן הטוב אשר יוצק על הראש שיורד גם על הזקן, וכמו הטל היורד מחרמון שיורד גם עד ציון, כן האחדות תשפיע טובה וברכה מגבוה לנמוך מעשיר לרש וממלך לעם (ואפשר ששר המלך דוד את השירה הזאת ביום הושיב את בנו שלמה על כסאו, ויאבה להפיס דעתו של אדוניהו בנו, ולהגיד לו כי גם אחיו של מלך יתענג על רב טוב כמלך, אם רק יחיה אתו בשלום ובשלוה. ולכן תפש המשל מאהרן שהיה אחי משה, והבן.