הביאה, אעל ולא איתי כנ"א, כי הש' "בוא" יתורגם לפעמים בפעל "אתא" ולפעמים בפעל "עאל" וההבדל נראה למעיין, כי "עאל" מורה על הכנסה מחוץ לבית או מחוץ למקום או מחוץ לארץ אל הבית או אל המקום או אל הארץ. כמו "ובאת אל התבה" (לעיל ו' י"א) ת' "ותיעול לתיבתא" וכן כל ביאת השמש שבא ממקים אתר ת' "אעל" וכן (כשבא בהפעיל) "והביא אותו אל אהל מועד" (ויקרא ד' ה') ת' "ויעל יתה למשכן זמנא" מפני שהכהן מביא את הפר מחוץ לאהל מועד אל אהל מועד, וכן "בבאכם אל הארץ" (במדבר ט"ז י"ח) ת' "במעלכון לארעא" אולם אם ההבאה היא באותו מקום באותו בית או באותה ארץ ית' "אתא" ולכן "ובאת אל הכהן" (דברים כ"ו ג') ת' "ותיתי לות כהנא" וגם פה שפירושו הבאת מטעמים מחוץ לאהל יצחק אל אהלו ית' "אעל" והבן הכלל הזה לדעת איזו נוסחא ישרה.
קריאה במקור
נתינה לגר · בראשית · פרק 27 · פסוק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011493030205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a6a6651a2b1c96af6f588da20c7a88b24852a19e0c08df2d58058a4c659f6b6b