ויתנכר אליהם, וחשיב מה דמלל עמהון. לא ידעתי למה לא ת' כפשוטו שהשתנה להם כמו שת' והיא מתנכרה (מ"א י"ד ה') "והיא משתניא" אי "ואתחשיב להון כחלוני" כמו שת' בכ"מ מלות "נכרי וזר" (וכאשר ת' הירושלמי "ואתעביד ביניהון כחלונאי") ולכאורה אמינא כמו שאמר בנה"ש שפי' כמו "ויתנכל" בל', וכמו שת' "ויתנכלו אתו להמיתו" (לעיל ל"ז י"ח) "וחשיבו עלוהי למקטלה", וכן "להתנכל בעבדיו [תהלים ק"ה כ"ה] תי' "לחשבא בישן על עבדוהי", ומה בת' "וחשיב" פירושו שחשב מה לדבר עליהם עלילות מדה כנגד מדה; ואל תתמה על מה שפה נקשר למלת "אל" ושם למלת "את" כי כבר פי' רש"י גם שם "אותו" כמו "אליו" כמו שת"א "עלוהי" אבל זה דוחק ולכן נראה פשוט שכוונתו כמ"ש רש"י שחשב להיות כנכרי בדברו אליהם. היינו שידבר אליהם קשות נגד טבעו, ואולי כי הכפיל (בפסוק שאח"ז) "ויכר יוסף את אחיו והם לא הכרוהו" ר"ל שהכיר בם שהם לא הכירוהו.
קריאה במקור
נתינה לגר · בראשית · פרק 42 · פסוק 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011493030205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a6a6651a2b1c96af6f588da20c7a88b24852a19e0c08df2d58058a4c659f6b6b