לגר תושב, לערל ותותב. מרש"י משמע שהיה לפניו הגי' בת"א "ערל תותב" בלא ו', אבל בת"כ דרשינן, גר היינו גר צדק, תושב זה גר תושב, ודלא כהת"א ובסוגית הש"ס (ערכין ל' ע"ב) משמע אם נאמר גר לחוד הייתי אומר גר צדק וכת"א (וגם בחומשי רוו"ה הנוסחא בתרגום "לערל תותב"). לעקר, לארמי. היינו כמ"ש בת"כ "לעובד ע"א שנמכר לְשַמָש כמ"ש רז"ל שם בערכין ובלשון רז"ל רגיל לומר "קפילא ארמאי" "מטה ארמית" ולעקר היינו לשרש כמ"ש הראב"ע.
קריאה במקור
נתינה לגר · ויקרא · פרק 25 · פסוק 47
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011493030205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a6a6651a2b1c96af6f588da20c7a88b24852a19e0c08df2d58058a4c659f6b6b