תמים תהיה, שלים תהי בדחלתא. ערמב"ן שכתב "וטעם תמים תהיה גו' שניחד לבבנו אליו לבדו כו' וממנו לבדו נדרוש העתידות מנביאיו או מאנשי חסידיו, ר"ל אורים ותומים, ולא נדרוש מהוברי שמים ולא מזולתם כו' וזהו טעם אונקלוס שלים תהא בדחלתא דה' אלהך".
קריאה במקור
נתינה לגר · דברים · פרק 18 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011493030205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a6a6651a2b1c96af6f588da20c7a88b24852a19e0c08df2d58058a4c659f6b6b