ולא ימתו בטומאתם, ולא ימותון בסואבתהון, מדלא ת' "ולא ישתצון" כמו שת' בכרת (לקמן י"ח כ"ט ובכמה מקומות) ש"מ שסובר שזר הנכנס למקדש בטומאה חייב רק מיתה בידי שמים, ולא כרש"י שכתב "הכרת של מטמא מקדש קרוי מיתה" והחלוק בין כרת למיתה בידי שמים כתב התוס' שלהי מו"ק ד"ה ומיתה, ובעל משנה למלך בפ"ג מה' ביאת המקדש שכרת חמור ממיתה בידי שמים, ובאמת כתלמיד לפני רבו לא ידעתי מנ"ל לרש"י שזר הנכנס למקדש חייב כרת, דמ"ש הרא"ם דיליף מן הכתוב "את מקדש ה' טמא ונכרתה" (במדבר י"ט כ') תמוה, דשם איירי בכהן כדמוכח במסכת שבועות (ט"ז ע"ב) ובמס' יבמות (ל"ב ע"ב) כתבו התוס' ד"ה בעל מום "הא דלא נקט זר היינו משום דאטומאה לא הוזהרו זרים אלא כהנים דכתיב דבר אל בני אהרן ואל בניו וינזרו" ע"ש, גם מסוגיא דהוריות (ח' ע"ב, ט' ע"א) מוכח שהזר אינו חייב כרת, גם מספרא בפסוק שלפנינו לא משמע כן, וצע"ג.
קריאה במקור
נתינה לגר · ויקרא · פרק 15 · פסוק 31
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011493030205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a6a6651a2b1c96af6f588da20c7a88b24852a19e0c08df2d58058a4c659f6b6b