את עשה לי, את עבד לי. בל' ארמית אין חלוק בין זכר לנקבה ולשניהם יאמר "אַתְּ" כאשר תרגם לעיל [בראשית ג' י"א] "כי עירם אתה, ארי ערטילאי את" אבל בלה"ק יאמר לזכר "אתה" ולכן כתב רש"י "שתשש כחו כנקבה" והקשה הרמב"ן הלא הכנוי שב אל הקב"ה, (והרא"ם ז"ל אבה לרפאות בסמי החריפות אשר לו, והגדיל המכאוב) ועי' בפי' הרוו"ה, ול"נ שהאיש הנרתע ונפחד בולע לפעמים אות אחת בדבור, ובאשר היה משה מרתת ומחלחל כשהראהו הקב"ה הפורעניות שעתיד להביא על ישראל, ובפרט שהיה מטבעו כבד פה וכבד לשון, אמר פה "אַתְּ"תחת "אַתָּה" ולולי דמסתפינא הייתי אומר שגם כוונת רש"י היא כך, ולכן אמר "שתשש כחו" ואיזה מגיה בחסרון הבנתו הוסיף מלת "כנקבה" שנשתרבבה בזכרונו, מפסוק "מבלתי יכלת ה' " שלקמן (בפסוק י"ד).
קריאה במקור
נתינה לגר · במדבר · פרק 11 · פסוק 15
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011493030205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a6a6651a2b1c96af6f588da20c7a88b24852a19e0c08df2d58058a4c659f6b6b