תועבת מצרים, בעירא דמצראי דחלון לה. משמע שסובר שהוא יראתם, ומשה כתב כן בל' גנאי וכמו שהבאתי לעיל (בראשית מ"ג ל"ב. מ"ו ל"ד) וע' בהקדמה כוללת. או תועבה לזבוח, וכדעת הראב"ע שכתב ואפשר כי אנשי מצרים בימי משה היו על דעת אנשי הינדיא"ה India בני חם ואינם אוכלים בשר עד היום גם דג חלב וביצים והכלל כ"ד שיצא מן החי, והם מתעבים מי שיאכל אותם, ומלאכה נמאסה בעיניהם לרעות הצאן ולא יאכלו כ"ד שיגע בו אוכל בשר וכליו טמאים בעיניהם, וכ"כ כי לא יוכלון המצרים לאכל את העברים לחם כו'.
קריאה במקור
נתינה לגר · שמות · פרק 8 · פסוק 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011493030205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a6a6651a2b1c96af6f588da20c7a88b24852a19e0c08df2d58058a4c659f6b6b