ושב, ויתוב. מדתרגם "ויתוב" בקל, ולא "וְיָתֵב" באפעל, שהוא תרגום של "והשיב" כמו שנמצא בקצת נוסחאות המדויקות [לעיל ד' ל"ט] ע"פ "והשבות אל לבבך" נראה שרומז לדרשת רז"ל (מגילה כ"ט ע"א) שהובאה ברש"י "וכשנגאלין הכתיב הקב"ה גאולה לעצמו (כביכול) שהוא ישוב עמהם" וכאשר הוסד בהושענות תשוב ותשיב שבות אהלי יעקב, וכן בזמירות ליום השבת "ואתנו ישוב נדחים קובץ ישיב לא נאמר כי אם ושב וקבץ ובכ"י הנוסח וְיָתֵב.
קריאה במקור
נתינה לגר · דברים · פרק 30 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011493030205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a6a6651a2b1c96af6f588da20c7a88b24852a19e0c08df2d58058a4c659f6b6b