איביהם, דסנאיהין. בכמה מקומות ת' "בעלי דבבא" (כלעיל פסוק ל"ב ול"ד, ולקמן פסוק ל"ז ול"ח) וכאן בלשון "סנאה"? ואולי כוונת המת' הוא"כמ"ש קצת מבעלי הלשון, כי הש' "אויב" בא בעברית רק על האיש המגלה שנאתו והש' "שונא" גם על המסתיר שנאתו, וכן יחשוב המת' להבדיל בין "בעלי דבבא" שהוא הת' של "אויב" ובין "סנאה" שהוא תרגום של "שונא" ולזאת בכל דברי הקללות ית' "בעלי דבביכון" לא כן בפסוק זה שאמר והבאתי מרך בלבבם וגו', ונפלו ואין רודף" ת' "סנאיהון" יען כי לא הראו שום שנאה אליהם, ובכל זאת יפחדו ויחתו מהם. [ורק בכ"י הנוסח בכתוב ט"ז, ל"ד, ל"ט, הוא סנאיכון ופה הנוסח דבעלי דבביהון].
קריאה במקור
נתינה לגר · ויקרא · פרק 26 · פסוק 36
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011493030205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a6a6651a2b1c96af6f588da20c7a88b24852a19e0c08df2d58058a4c659f6b6b