שכם אחד, חולק חד. אף שלא ת' שכם ממש שם עיר כעי' הראשון שברש"י לא ת' "בחרבו" כמשמעו, משום שלא מצינו ביעקב ששלף מעודו חרבו, וברכת "על חרבך תתיה" היתה רק לעשו. לכן ת' "בצלותי ובבעותי" ומרש"י משמע שג' חכמתי ותפלתי, ובב"ר פ' צ"ז איתא במצות ובמעשים טובים. ועי' ברבינו בחיי שפי' כי כוונת התרגום היא "חרב" הוא התפלה המגינה על האדם כחרב ביד הגבור, כמ"ש וחרב פיפיות בידם. וכמ"ש רז"ל, ובקשתי היא מל' בקשה.
קריאה במקור
נתינה לגר · בראשית · פרק 48 · פסוק 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011493030205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a6a6651a2b1c96af6f588da20c7a88b24852a19e0c08df2d58058a4c659f6b6b